מלונות אלג'יריה
מפת אלג'יריה
האוכלוסייה הבֶרבֶרית המקורית הייתה תחת שלטון זר במשך 3000 השנים האחרונות. הפיניקים (סביב ה-1000 לפנה"ס) והרומאים (סביב 200 לפנה"ס) היו הכובשים העיקרים עד בוא הערבים במאה ה-8 לספירה. יחד עם זאת, כיוון הכיבוש לא היה חד צדדי. השושלת הפאטמית, שמקורה באלג'יריה השתלטה על מצרים בימי הביניים.
אלג'יריה שולבה באימפריה העות'מאנית על ידי חיר אד דין ואחיו ארוי, אשר הפך את החוף לבסיס של שודדי ים. פעילותם הגיעה לשיא בתחילת המאה ה-17 ועברה לאחר מכן לטריפולי בלוב. הצרפתים פלשו לאלג'יריה ב-5 ביולי 1830. התנגדותם העיקשת של האוכלוסייה המקומית בראשות עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי האיטה את הכיבוש, והמדינה נכבשה רק בתחילת המאה ה-20, כאשר המעוז הטוארגי האחרון נפל לידיהם.
בינתיים, הפולשים הצרפתים הפכו את אלג'יריה לחלק אינטגרלי מארץ האם הצרפתית, סטטוס שאבד לה רק בזמן הרפובליקה הרביעית. עשרות אלפי מתיישבים מצרפת, איטליה ספרד ופורטוגל התיישבו באלג'יריה. מתיישבים ממוצא אירופאי, והיהודים, שקיבלו אזרחות צרפתית, קיבלו יחס של אזרחים עם יצוג בפרלמנט. לעומת זאת, היחס לערבים ולברברים היה מפְלֶה והם היו נתונים למעשה למשטר דמוי אפרטהייד. בשנת 1954 חזית השיחרור הלאומית פתחה במלחמת גרילה כנגד הצרפתים. אחרי כמעט שמונה שנים של לוחמה בלתי פוסקת הם הצליחו לגרש את הצרפתים בשנת 1962. עם נסיגת הצבא, ברחו רוב המתנחלים חזרה לצרפת.
נשיאה הראשון של אלג'יריה אחמד בן-בלה הופל על ידי בן בריתו לשעבר שהיה בתפקיד שר ההגנה, חוארי בומדיאן בשנת 1965. המדינה נהנתה משלטון סוציאליסטי חד מפלגתי, יציב יחסית, במשך כ-25 שנים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התחוללה במדינה מלחמת האזרחים האלג'יראית, סכסוך עקוב מדם שהחל אחרי שהצבא מנע ממפלגה איסלמית לתפוס את השלטון בעקבות זכייתה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במדינה. במהלך המלחמה נהרגו יותר מ-100,000 אנשים. רבים מהם במעשי טבח נוראים שביצעו פונדמנטליסטים פנאטיים.
|
 |
|
